יום שמח

חברה טובה טובה הגיעה לפה. עם עוד חברה טובה.
כיף. לאללה.
זה לא רק הלשמוע עברית פתאום, זה גם הביחד הזה, החברות, שהתגעגעתי אליו.
וזה מחזיר אותי ככה אחורה, לארץ.. צלילים. ריחות. תחושות.
הגעגוע לא חונק אותי בדרך כלל, כי באמת נעים פה מדי ושוכחים להתגעגע, אבל עכשיו- קצת קצת..
אז אני חוזרת:

תמונות מבית קודם קודם שלי,בישוב קטן ליד ירושלים, עם שמלה שתפרתי. געגוע קטן, וסיימנו. עכשיו נלך לישון :)

הסתובבויות..

זה היה יום עמוס ואני גמורה אבל יש לי מסקנה חשובה ממש- שווה להשקיע כסף בעקבים- אם הם טובים, הם שווים כל שקל.
התחלנו את היום בבנין "תכלס", שזה חובה 'תיירית' פה (ואם חייבים- אז חייבים..) והיה יפה ומטלטל. כשרואים אומנות אמיתית קשה להישאר אדישים ולפעמים זה אפילו חודר קצת יותר עמוק ממה שבאמת מתכוונים.
משם המשכנו ל- C/O לתערוכה של "תמונות מהטרור" שהייתה לי קשה, כבדה ומאכזבת. אין לי כוח אפילו לכתוב למה.
משם המשכנו למזרח לחנות יד שניה של ארבע (!) קומות. חנות שווה שווה שווה וכיפית והרגשתי שאני הולכת לאיבוד באיזשהו שלב מרוב דברים שווים ויפים. בהמשך פוסט של מציאות מהחנות.

העיר הזאת שולחת לי השראה בכל פינה והמחברת מתמלאת רישומים שלאט לאט אני מוצאת אותם כבר תלויים על הבובה או על הקולב בארון, וזה מרגיש כל כך טוב ושונה. ואני לא יכולה שלא להשוות לתל אביב שבקושי הצלחתי להתקרב למכונה, משהו שם נתקע לי ושום דבר לא עזר- פשוט לא הצלחתי להרגיש כלום. הרוח לא נשבה דרכי..

תפרתי לעצמי טוניקה עם פפיון גדול. כותנה פשוטה ואיכותית אפשרה לי לעשות משהו נקי אבל מספק.

ואין לי מה להגיד להגנתי, הייתי אחרי קצת יותר מדי יין אדום בתמונה הזאת..

בצלו של הסתיו הקר הזה, אני יוצאת לדרך.
אני מנסה להשוות את הקור הזה למשהו שאני מכירה ומצליחה בקושי. אולי לאיזה יום חורף קר קר שהייתי בירושלים בשנה שעברה..
לקראת החורף אני צריכה להתארגן על בגדים חמים.
רשימת קניות:
מגפיים עם צמר כלשהו מבפנים,
מעיל מחמם מחמם מחמם,
סוודר מפנק,
ועוד מלא גרביונים..
עדיין אין לי כיוון איפה אני הולכת לקנות כל דבר, לא ראיתי לאחרונה משהו שהפיל אותי, אבל אולי גם לא הסתובבתי במקומות הנכונים.
הגיע הזמן שאני אתקדם לכיוון מזרח העיר, שם קורים הדברים המעניינים באמת..
(האאוטפיט שבתמונה: צעיף- מנגו, ג'קט- ברשקה, מכנסיים- דרור, תיק- אקססורייז לונדון)

איזה בשורה משמחת..

ביום רביעי הקרוב אני הולכת לקבל משלוח לברלין של... החברה הכי טובה בעולם.
אין בשורה יותר משמחת מזו לפתוח איתה את הבוקר.
ואני כבר חושבת לאן נלך ביחד- חנויות יד שניה, חובה! שוק של יום ראשון במזרח, h&m אירופאי (=זול בטירוף ושונה מבארץ..) ואיזה יום יומיים של תיירות אמיתיות במקומות הרגילים.
אויש איזה כיף..

וחוצמזה- הקולקציה החדשה של וורה וונג נעה בין עוצרת נשימה ל-לא ממש. השחור נראה לי טוב בתור שמלת כלה אבל הניוד מרגיש קצת חולה משום מה. אבל תכלס אין מה להגיד, היא יודעת מה היא עושה והיא ממשיכה לעשות את זה הכי טוב שיש..

שבת בבוקר יום יפה

ברלין ממש יפה הבוקר (אני חייבת לזרוק לה איזה מחמאה).
היחסים בנינו מתחממים מיום ליום ואולי יום אחד נהיה החברות הכי טובות, ואולי גם לא.
בכל מקרה השמש יצאה והכל כל כך רגוע ושקט בחוץ, ממש עושה חשק לצאת, נראה אם יהיה לי כוח יותר מאוחר.
לסתיו הזה באירופה יש אופי כל כך שונה מבארץ- מעיל, מכנס ארוך, נעליים סגורות...
הכל הרבה יותר חורפי ואני דווקא מתחברת לזה בקלות ממה שחשבתי.

(חולצה- h&m, ג'קט- ברשקה, מכנסיים- קסטרו, עגילים- אקססורייז לונדון, נעליים- ג'פרי קמפבל)

בפוסט הבא אני חייבת לכתוב קצת מה אני חושבת על החדשה של וורה וונג. רשמתי לפני.