אורות

אני מסתובבת בימים האחרונים בתחושה קצת מוזרה וזרה.
כל האור הזה, היופי הזה.. מסנוור ומוזר ומדהים.
כל העיר התמלאה בשווקים לכבוד הכריסמס ומשום מה זה תפס אותי קצת לא מוכנה להרגיש כל כך רחוק מכל מה שמוכר.
אבל יש בזה כמובן גם הרבה טוב. אני מרגישה שזה פותח את הראש שלי לכיוונים אחרים ומחשבות שונות מכל מה שהכרתי ולמדתי בחברה הדתית שממנה אני באה.

(כאן אני עם המעיל החדש והמפנק שסופסוף קניתי מזארה..)

ועוד משהו- השבוע הגעתי לפגישה על פי כתובת שקיבלתי במייל, הכתובת היתה מוכרת ונזכרתי שסבא שלי, האהוב עלי כל-כך, אמר לי שהבית שהוא גדל בו קרוב לרחוב הזה. כשהגעתי לפגישה ראיתי שאני נמצאת על פינת הרחוב של סבא שלי. הבית, כמו שהוא הבטיח בסיפורים- 'יפייפה, ולא קרה לו כלום בהפצצות, נשאר כמו שהיה'. היה לי מרגש, בכל הכנות. יש משהו בהיסטוריה האישית שלי פה שתופס אותי לא מוכנה ומכווץ חזק חזק את הלב.

מרגישה כאילו מזמן לא ביקרתי כאן, בבלוג, אבל זו בטח סתם תחושה..
הספקתי בזמן הזה להיות חולה במיטה לכבוד תחילת ה-0 מעלות שבחוץ, ממש חגגתי את זה עם כאבי גרון וחום.
וגם ביקרתי סופסוף בשוק הטורקי, מה שרציתי לעשות כבר הרבה זמן.
קניתי שם יומן חדש שיהיה לי איפה לקשקש את כל הקישקושים שלי..

וחוצמזה- הסלון שלנו נהיה נורא פרחוני כי השיפוצים בחוץ הגיעו למרפסת שלנו, ואין לי מושג מה הם עושים שם כי לא הצלחתי להבין מילה (אני חייבת להתחיל ללמוד גרמנית! לא לשכוח!) אבל בכל מקרה אני מרוצה מכל הצמחייה הזאת..

העיר הזאת כל פעם מגלה לך עוד צד שלה, ככה לאט לאט, לא בבת אחת, כדי שיהיה אפשר לעכל אותה בלי שיהיו כאבי בטן. ואני מודה לה על זה. כי בזכות זה ההתאהבות הראשונית פשוט לא נגמרת...

יצאתי עם פיבי לגינה שליד הבית והשמש עשתה לשתינו טוב.

(חולצה ומכנסיים- דרור, ג'קט- ברשקה, צעיף- מנגו, גרביים- רופה, נעליים- ג'פרי קמפבל)

תמונה מהתעלה הקסומה בקרוייצברג.

ועוד משהו- בשוק ראיתי כובע ממש ממש חמוד והתלבטתי מאוד אם הוא טיפשי מדי אז השארתי אותו שם, עכשיו אני קצת מצטערת על זה :)

שבוע טוב מטוב מטוב!

הבוקר שאחרי

אז החברות המשיכו לדרכן אחרי שבוע של קניות והסתובבות בעיר בעיניים "תייריות" לגמרי. היה כיף ונעים.
ועכשיו התעוררנו לבוקר שמשי ומפנק אבל הכי רחוק שאני רוצה לצאת- זה למרפסת.. בא לי קצת בית. ושקט.
נתי בהתארגנויות ואריזות לקראת קפיצה לישראל לסופשבוע (חד משמעית זה הולך להיות הסופ"ש הארוך בחיי, אני כבר מתגעגעת) ותוך כדי הוא מצלם אותי על כוס קפה במרפסת שפתאום מגודרת בפיגומים. מעניין מה השכנים משפצים שם למעלה..

(גופיה- h&m, עליונית- pull&bear, מכנסיים- ברשקה, משקפי שמש- וינטאג' מברלין)

והיו לי כמה מציאות מעניינות השבוע בחנות יד שניה מושקעת בטירוף במערב העיר, ממש פה ליד הבית. קניתי המון בדים מיוחדים ויפייפים, חלקם היו פעם וילונות, ופשוט ראיתי איך ייצאו מהם כבר שמלות כלה מדהימות.. כשהגעתי הביתה לא התאפקתי וישר זרקתי על הבובה את אחד הבדים וכבר הראש שלי התחיל לעוף עם רעיונות לאיך ומה נעשה ממנו.

בתמונה אולי קשה לראות איזשהו פוטנציאל אבל אני כבר מבטיחה לעצמי שתהיה תוצאה מדהימה.

וחוצמזה השלכת המטורפת פה מחוץ לבית עשתה לי חשק לזהב ובh&m מצאתי גרביונים מזהב שעשו לי חיוכים ושמח אז ישר קניתי ויצאתי להשתלב עם העלים..

 (מעיל- גולף, חצאית וחולצה- דרור, שרשרת- יד שניה)

שהסופשבוע יעבור במהירות וברוגע ובעוד קצת קצת שמש, אם זה לא הרבה לבקש..

יום שמח

חברה טובה טובה הגיעה לפה. עם עוד חברה טובה.
כיף. לאללה.
זה לא רק הלשמוע עברית פתאום, זה גם הביחד הזה, החברות, שהתגעגעתי אליו.
וזה מחזיר אותי ככה אחורה, לארץ.. צלילים. ריחות. תחושות.
הגעגוע לא חונק אותי בדרך כלל, כי באמת נעים פה מדי ושוכחים להתגעגע, אבל עכשיו- קצת קצת..
אז אני חוזרת:

תמונות מבית קודם קודם שלי,בישוב קטן ליד ירושלים, עם שמלה שתפרתי. געגוע קטן, וסיימנו. עכשיו נלך לישון :)

הסתובבויות..

זה היה יום עמוס ואני גמורה אבל יש לי מסקנה חשובה ממש- שווה להשקיע כסף בעקבים- אם הם טובים, הם שווים כל שקל.
התחלנו את היום בבנין "תכלס", שזה חובה 'תיירית' פה (ואם חייבים- אז חייבים..) והיה יפה ומטלטל. כשרואים אומנות אמיתית קשה להישאר אדישים ולפעמים זה אפילו חודר קצת יותר עמוק ממה שבאמת מתכוונים.
משם המשכנו ל- C/O לתערוכה של "תמונות מהטרור" שהייתה לי קשה, כבדה ומאכזבת. אין לי כוח אפילו לכתוב למה.
משם המשכנו למזרח לחנות יד שניה של ארבע (!) קומות. חנות שווה שווה שווה וכיפית והרגשתי שאני הולכת לאיבוד באיזשהו שלב מרוב דברים שווים ויפים. בהמשך פוסט של מציאות מהחנות.

העיר הזאת שולחת לי השראה בכל פינה והמחברת מתמלאת רישומים שלאט לאט אני מוצאת אותם כבר תלויים על הבובה או על הקולב בארון, וזה מרגיש כל כך טוב ושונה. ואני לא יכולה שלא להשוות לתל אביב שבקושי הצלחתי להתקרב למכונה, משהו שם נתקע לי ושום דבר לא עזר- פשוט לא הצלחתי להרגיש כלום. הרוח לא נשבה דרכי..

תפרתי לעצמי טוניקה עם פפיון גדול. כותנה פשוטה ואיכותית אפשרה לי לעשות משהו נקי אבל מספק.

ואין לי מה להגיד להגנתי, הייתי אחרי קצת יותר מדי יין אדום בתמונה הזאת..

בצלו של הסתיו הקר הזה, אני יוצאת לדרך.
אני מנסה להשוות את הקור הזה למשהו שאני מכירה ומצליחה בקושי. אולי לאיזה יום חורף קר קר שהייתי בירושלים בשנה שעברה..
לקראת החורף אני צריכה להתארגן על בגדים חמים.
רשימת קניות:
מגפיים עם צמר כלשהו מבפנים,
מעיל מחמם מחמם מחמם,
סוודר מפנק,
ועוד מלא גרביונים..
עדיין אין לי כיוון איפה אני הולכת לקנות כל דבר, לא ראיתי לאחרונה משהו שהפיל אותי, אבל אולי גם לא הסתובבתי במקומות הנכונים.
הגיע הזמן שאני אתקדם לכיוון מזרח העיר, שם קורים הדברים המעניינים באמת..
(האאוטפיט שבתמונה: צעיף- מנגו, ג'קט- ברשקה, מכנסיים- דרור, תיק- אקססורייז לונדון)

איזה בשורה משמחת..

ביום רביעי הקרוב אני הולכת לקבל משלוח לברלין של... החברה הכי טובה בעולם.
אין בשורה יותר משמחת מזו לפתוח איתה את הבוקר.
ואני כבר חושבת לאן נלך ביחד- חנויות יד שניה, חובה! שוק של יום ראשון במזרח, h&m אירופאי (=זול בטירוף ושונה מבארץ..) ואיזה יום יומיים של תיירות אמיתיות במקומות הרגילים.
אויש איזה כיף..

וחוצמזה- הקולקציה החדשה של וורה וונג נעה בין עוצרת נשימה ל-לא ממש. השחור נראה לי טוב בתור שמלת כלה אבל הניוד מרגיש קצת חולה משום מה. אבל תכלס אין מה להגיד, היא יודעת מה היא עושה והיא ממשיכה לעשות את זה הכי טוב שיש..

שבת בבוקר יום יפה

ברלין ממש יפה הבוקר (אני חייבת לזרוק לה איזה מחמאה).
היחסים בנינו מתחממים מיום ליום ואולי יום אחד נהיה החברות הכי טובות, ואולי גם לא.
בכל מקרה השמש יצאה והכל כל כך רגוע ושקט בחוץ, ממש עושה חשק לצאת, נראה אם יהיה לי כוח יותר מאוחר.
לסתיו הזה באירופה יש אופי כל כך שונה מבארץ- מעיל, מכנס ארוך, נעליים סגורות...
הכל הרבה יותר חורפי ואני דווקא מתחברת לזה בקלות ממה שחשבתי.

(חולצה- h&m, ג'קט- ברשקה, מכנסיים- קסטרו, עגילים- אקססורייז לונדון, נעליים- ג'פרי קמפבל)

בפוסט הבא אני חייבת לכתוב קצת מה אני חושבת על החדשה של וורה וונג. רשמתי לפני.