מגפונים, מגפים וסוף החורף..

מדהים בחוץ, שזה באמת קשה לתאר..
שמש! אמיתית!
אולי צריך ממש להיות פה כדי להבין אבל בגדול- הכל פשוט מדהים. אנשים פה הולכים עם חיוך מפגר מרוח על הפרצוף.. לא נראה לי שאני מדמיינת את זה.
ישבנו אתמול באיזה פסטה ברחוב שליד הבית. הסתכלתי על האנשים סביבנו וכולם עם עיניים עצומות והחיוך הזה...
אז אני נפרדת, ממש לא בצער, מהחורף הזה.
חוצמזה שהוא היה לי קשה, גם כל עניין הבגדים ממש ביאס אותי. כל מה שקניתי או כל מה שהשקעתי בסוף נשאר מתחת למעיל גדול וצעיף עצום שכיסו את הכל והגנו עלי מהקור.
ועכשיו- השמלות יוצאות לאוורור והמכונת תפירה מחכה שתצא ממנה עוד טוניקה קצרצרה.

אבל הכי הכי כיף- אני חוזרת למגפונים.
בארץ (זאת אומרת, בישראל..) אף פעם לא היו לי מגפיים. רק מגפונים. תמיד. גם כי לא צריך יותר מזה, גם כי זה יותר יפה בעיני ובכלל- הרבה יותר סקסי.
פה - לא הייתה אופציה כזאת, אז מצאתי את עצמי קונה מגפיים וגם מהם הצלחתי להנות.
הראשונות שקניתי היו של "Harlot". קניתי אותם בביקור בארץ. חברה מדהימה מפורטוגל שעושה את המגפיים בעבודת יד. והעקבים הלא-נמוכים-בכלל שלהם נוחים נוחים נוחים.
זאת חייבת להיות בחורה שמעצבת אותם..

המגפיים השניות שקניתי הם של HUNTER. כבר הרבה זמן רציתי כאלה ושכבר היה לי ממש קר, מצאתי את עצמי מודדת אותם ב KaDeWe ופשוט לא מסוגלת להוריד. ומהם באמת באמת נהנתי החורף. הגרב שלהם פינקה אותי והשיק שלהם שימח אותי :)

ועכשיו, לכבוד האביב המפנק הזה מצאתי ב COS, מגפונים כיפיים שפשוט יעבדו עם הכל. נראה לי שעד שהם ייגמרו- הם עלי.

וזהו לבנתיים. חוזרת לספרים.
לגרמנית אין סבלנות לחכות לי.
נשיקות!!

האינסטגרם שלי.

אני מוצאת את עצמי הרבה בתוך הדבר הזה, העניין הזה.
אני די מאוהבת.
זה מתחיל מכל העניין הזה של השיתוף שכבר אמרו עליו הכל מהכל, אבל בא לי להגיד שוב.
אני מתה על זה, אני נהנית מזה, אני כל כך הרבה לומדת מזה- היכולת הזאת לקבל ולספוג מאנשים ומעולמות שעד עכשיו היו רחוקים ממני פיזית ומנטלית- מדהימים אותי.
ומעבר לזה- זה כיף.

אף פעם לא אהבתי להעלות תמונות לפייסבוק בעיקר בגלל הסירבול והשיעמום והאינסטגרם הופך את העניין להרבה יותר פשוט - והרבה יותר יפה..
עכשיו כשאני לא גרה בארץ ואני גרועה ב"לשמור על קשר" יש איזשהו ערוץ בין החברים שלי- לחיים שלי.
כי תמונה באמת שווה אלף מילים :)

אז שיהיה המשך שבוע טוב ואיזה כיף שגם אם לא- תמיד אפשר להוסיף איזה פילטר של צבע.
נשיקות 

פורים בברלין..

טוב אז אני משאירה את הדחף להשוויץ במה שבחרתי ממארני לh&m בצד, כדי לכתוב על פורים מטורף והזוי לחלוטין..
אז זה התחיל בזה שביקשו ממני להכין 16 תחפושות זהות של הסרט לב אמיץ לחברה שעובדים פה עם נתי.
בקטנה. אז זהו שלא ממש... אבל סוג של עמדתי בזה.
פחות או יותר.

אתמול בערב הם הגיעו אלינו הביתה והתחילו האירגונים- אני הלבשתי, מישהו היה אחראי על צבעי פנים ועוד מישהו על להשקות את כל השאר עד רמה לא סבירה.

-ההתארגנויות אצלנו בבית-

בכל אופן הקטע המצחיק וההזוי היה בכלל בדרך למסיבה כשהם עלו על הרכבת. בהתחלה ריחמתי על הגרמנים המסכנים שלא הבינו מה לעזאזל קורה פה, אבל אח"כ ראיתי שחוץ מאחד שניסה בכוח להמשיך לקרוא את הספר שלו- כל השאר די נהנים מזה..

וזהו.. באמת שהיה קשה להפסיק לצחוק ממה שהלך שם.. חבל רק שהמסיבה הייתה די לא משהו, אבל באמת שזה היה כבר ממש לא משנה :)

שיהיה שבוע מלא בטוב ושימשיך להיות שמח..